רבי אלימלך ויסבלום מליז'נסק שבפולין היה מהראשונים שהפיצו את תורת החסידות לרבים. השפעתו היתה עצומה. לאחר פטירתו של רבי אלימלך, פרסם בנו את הספר "נועם אלימלך", בו מפורטים יסודות החסידות. ידוע המושג (סוטה מ"ז, ב') "איש אשכולות" – איש שהכול בו. רש"י שם מוסיף "שהכול בו – תורה באמיתה". בדומה לכך יש "ספר אשכולות" – ספר שהכול בו. ה"נועם אלימלך" הוא ספר אשכולות. ספר שהכול בו. יש בו רעיונות הגותיים עמוקים; תובנות נפלאות; חידושים בדרך עבודת ה'; יסודות של אמונה ויסודות של ידיעה ודעת; חידושי תורה מרהיבים ורעיונות שהם בגדר של "פנימיות התורה". יש בו "תורה באמיתה" ובקדושתה. "נועם אלימלך" הוא ספר שהעיון בו הוא חובה קדושה לכל מי שתאב דעת, הבנה, קדושה, ואשר ליבו נושאו לגדול ולהתגדל בעבודת ה'. לשם כך התכנסנו וכינסנו רעיונות "לאור נועם אלימלך".
ספר "לאור נועם אלימלך" הוא סולם "שראשו מגיע השמיימה" – לפסגות של עיון וקדושה שבהם עסק ה"נועם אלימלך", "ורגליו ניצבות ארצה" – נגיש לכל אדם. ה"נועם אלימלך" מכונה "ספרם של צדיקים" על שום עיסוקו ב"תורת הצדיק", שהוא רעיון נשגב המושרש בתורת החסידות. אולם, אין לראות ב"נועם אלימלך" ספר המיועד רק לצדיקים. אף אין לומר כי ספר עמוק זה מיוחד רק לעיונם של יחידי סגולה, כשכל השאר ישתמשו בו רק כסגולה.